באמצע ישיבה, בתור בסופר, בדיוק כשהמצגת מתחילה. גל חום מגיע בלי אזהרה, מתחיל מהגב ועולה למעלה, הפנים בוערות, הלב מאיץ, את מתחילה להזיע ואת בטוחה שכולם רואים. גלי חום בגיל המעבר הם תופעה פיזית ובצד הפיזיולוגי שלהם מטפלת הרפואה. אבל מה שמכריע עד כמה גל או גלים משבשים לך את היום, הוא לא רק החום, אלא מה שקורה בראש בשניות שאחריו. במאמר הזה אני מסבירה את הקשר בין גל החום לחרדה, למה ההימנעות מחמירה אותה ומה אפשר לשנות בתגובה שלך.

בקצרה

• גל חום וחרדה משתמשים באותה מערכת אזעקה בגוף ולכן אחד מדליק בקלות את השני. גל מעורר בהלה והבהלה מאריכה ומגבירה את הגל.
• המחשבה שבאה עם הגל, ״כולם רואים, אני מאבדת שליטה, זה יקרה בדיוק עכשיו״, היא מה שהופך אי נעימות של דקה למצוקה של יום שלם.
• הימנעות מישיבות, מאירועים ומבגדים מסוימים מרגיעה לרגע, אבל מצמצמת את החיים לאורך זמן.
• ההנחיות הקליניות בבריטניה ממליצות על CBT גם לגלי חום ולהזעות לילה, לצד הטיפול הרפואי ולא במקומו.
• הסיפור המלא על חרדות בגיל המעבר, ואיך כל זה מתחבר, נמצא במדריך הרחב יותר.

למה גלי חום בגיל המעבר מדליקים חרדה

גלי חום בגיל המעבר קשורים לשינויים בוויסות החום של הגוף, וזה תחום רפואי. מה שפחות מדברים עליו הוא שהתחושות של גל חום, דופק מהיר, חום שעולה, הזעה, מחנק קל, זהות כמעט לחלוטין לתחושות של התקף חרדה.

הראש לא יודע להבחין. הוא מקבל אזעקה מהגוף ומחפש סיבה. אם הסיבה שהוא מוצא היא איום, משהו לא בסדר איתי, אני עומדת להתמוטט מול כולם, זה גורם למערכת שאחראית על הלחץ להצטרף ועכשיו יש שתי אזעקות במקום אחת. הגל מתארך, ההזעה גוברת, והפעם הבאה כבר מגיעה עם פחד מראש.

הפחד מראש הוא החלק שהכי מעניין אותי, כי הוא מתחיל הרבה לפני הגל. נשים מתארות לי שהן נכנסות לישיבה כבר דרוכות, סורקות את הגוף, מחכות. הדריכות הזאת בעצמה מעלה את הסיכוי לגל.

ההימנעות שמרגישה כמו פתרון

אחרי כמה חוויות לא נעימות, ההיגיון אומר להימנע. לא לבקש את המצגת. לוותר על ההצגה. לבחור רק בגדים כהים, לשבת ליד הדלת, לא לשתות קפה עם החברות. כל ויתור כזה נשמע סביר בפני עצמו.

הבעיה היא, שההימנעות מלמדת את הראש שהמצב היה באמת מסוכן, אחרת למה ברחנו. היא גם לא נותנת לך הזדמנות לגלות שאפשר לעבור גל באמצע ישיבה ושאף אחד לא קם והלך. אחרי כמה חודשים, הרבה נשים מגלות שהעולם הצטמצם, ומה שהתחיל בגלי חום הפך למשבר גיל המעבר רחב יותר, עם תחושה של אובדן שליטה בחיים עצמם.

מה אפשר לשנות בתגובה לגל

אי אפשר להחליט שגל לא יגיע. אפשר לשנות מה עושים בשלושים השניות הראשונות שלו, ומה חושבים עליו לפני ואחרי.

• לזהות את המחשבה שמצטרפת לגל ולבדוק אותה. ״כולם רואים״ הוא ניחוש, לא עובדה, וברוב המקרים הוא לא נכון.
• נשימה איטית ומכוונת בזמן הגל, לא כדי לעצור אותו אלא כדי לא להוסיף עליו אזעקה שנייה.
• להישאר במקום עד שהגל עובר ולתת לראש ללמוד שהוא עובר. זה הלימוד שההימנעות מונעת.
• לבחור בכוונה סיטואציה אחת שוויתרת עליה ולחזור אליה בהדרגה, עם תכנון מראש.
• לטפל בלילה בנפרד. הזעות לילה מעירות, אבל מה שמשאיר אותך ערה, הוא לרוב הדפוס שסביבן, ועל זה כתבתי במאמר על נדודי שינה בגיל המעבר.

זה בדיוק מה שהטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי עושה, בעצימות נמוכה ובקצב שמתאים לך. ההנחיה הקלינית של NICE בבריטניה ממליצה להציע CBT לגלי חום ולהזעות לילה, לצד טיפול הורמונלי או כחלופה לו. שימי לב למה שנאמר. לא נאמר ש-CBT משנה הורמונים, ולא נאמר שהוא מחליף החלטה רפואית. מה שנמצא הוא שהעבודה על התגובה משנה עד כמה הגלים מפריעים בפועל.

מה שייך לרפואה

כל השאלות על הסיבה לגלים, על טיפול הורמונלי, על תרופות אחרות, על תוספים וצמחי מרפא, ועל כל תסמין פיזי חדש, שייכות לרופא/ת המשפחה או לרופא/ת הנשים. אני לא רופאה ואני לא נותנת המלצות בתחומים האלה. אם את כבר בטיפול רפואי, העבודה שלנו לא מפריעה לו. אצל רוב הנשים זה השילוב שעובד הכי טוב.

בשורה התחתונה

גלי חום בגיל המעבר הם אירוע גופני, אבל כמה הם משבשים לך את היום תלוי במידה רבה במה שקורה סביבם. הפחד מראש שהם יגיעו, המחשבה באמצע הגל וההימנעות אחריו הם הלולאה שאפשר לפרק. הצד ההורמונלי נשאר אצל הרופא/ה ויש היום בסיס קליני טוב לעבודה על התגובה לצד הטיפול הרפואי. אם את מגלה שהתחלת לוותר על דברים בגלל החשש מהגל הבא, זה בדרך כלל הסימן שכדאי לטפל בזה ולא לחכות. ההתאמה נעשית בשיחת היכרות, כי לא כל כלי מתאים לכל אישה.

אם משהו כאן נשמע מוכר, אפשר לכתוב לי בוואטסאפ או להתקשר אלי לנייד 050-433-3007. נדבר כמה דקות ונראה יחד אם זה מתאים.