כשמפטרים אדם אחד, זה אירוע אישי. כשמפטרים מאות באותו רבעון, נוצר משהו אחר — תחושה שהקרקע לא יציבה גם אצל מי שנשאר. במאמר הזה אני מסבירה מה גל פיטורים עושה לראש, גם למי שפוטר וגם למי שלא, ומה עוזר לשמור על יציבות בתוכו.

בקצרה

• גל פיטורים מייצר שני סוגי מצוקה — של מי שפוטר, ושל מי שנשאר וחי בציפייה לתורו.
• היתרון היחיד של גל הוא שהוא מוריד את האשמה האישית. שווה להשתמש בזה.
• החיסרון הוא ההשוואה המתמדת ברשתות, שמייצרת לחץ מלאכותי.
• מה שעוזר הוא צמצום החשיפה, הפרדה בין מה שבשליטתכם למה שלא, והחזרת מסגרת יומית.
• גם מי שלא פוטר יכול לפתח חרדה אמיתית. זה לא מוגזם וזה לא דורש "הצדקה".

מה גל פיטורים עושה לראש

הראש שלנו מנסה כל הזמן להעריך כמה הסביבה בטוחה. כשההודעות מגיעות אחת אחרי השנייה — קבוצת וואטסאפ, פוסט בלינקדאין, ידיעה על עוד חברה — ההערכה הזאת משתנה. גם מי שהמשרה שלו יציבה מתחיל לפעול כאילו היא לא.

אצל מי שפוטר, הגל מייצר אפקט כפול. מצד אחד יש נחמה בכך שזה לא אישי. מצד שני יש תחושה שהשוק מוצף ושאין טעם לנסות. שתי המחשבות נכונות חלקית ושתיהן לא עוזרות כשהן רצות בלי בקרה.

למי שפוטר — היתרון היחיד של הגל

כשמפטרים מחלקה שלמה, קשה יותר לספר לעצמכם שזה בגלל הביצועים שלכם. זו לא נחמה גדולה, אבל היא כלי אמיתי. במקום להיאבק בשאלה מה עשיתי לא נכון, אפשר להשקיע את האנרגיה במה שכן בשליטה שלכם עכשיו.

מה שכן כדאי לשמור עליו הוא היחס בין קריאת חדשות לפעולה. שעה של מעקב אחרי מי עוד פוטר אינה מחקר שוק, היא דלק לחרדה.

למי שנשאר — הלחץ שאף אחד לא מדבר עליו

עובדים שנשארים אחרי סבב פיטורים מתארים לעיתים קרובות תערובת של הקלה, אשמה ופחד. בפועל זה מתבטא בעבודה מרובה יותר, בהימנעות מלקחת חופש, ובניסיון להיות בלתי־ניתנים להחלפה.

גם כאן ההימנעות היא הסימן. מי שמפסיק להשמיע דעה בישיבות או נמנע ממפגשים מקצועיים, לרוב עושה את זה מתוך חשש ולא מתוך בחירה. אצל חלק זה מחריף עד כדי חרדה חברתית שלא הייתה קודם.

מה עוזר בתוך גל

לצמצם חשיפה. פעם ביום לבדוק מה קורה בתעשייה, לא כל שעה. זה לא הימנעות אלא ניהול.

להפריד בין מה שבשליטה למה שלא. את המצב במשק אתם לא משנים. את מה שתעשו השבוע — כן. רשימה קצרה של שלושה דברים בשליטה עוזרת יותר מכל תחזית.

לא להשוות לוחות זמנים. מישהו מצא עבודה בשבועיים ומישהו בחצי שנה, ושניהם מקצוענים. ההשוואה ברשתות מציגה רק את הקצה המהיר, כי אף אחד לא מפרסם פוסט על החודש הרביעי בלי תשובות.

לשמור על מסגרת. שעת קימה, יציאה מהבית, וזמן קבוע שבו לא עוסקים בזה בכלל. במיוחד בתוך גל, המסגרת הזאת היא כמעט הדבר היחיד שנשאר יציב.

כשהגל נכנס לזוגיות

גל פיטורים משפיע גם על בני ובנות זוג שלא פוטרו. אחד מרגיש אחריות כלכלית פתאומית, השני מרגיש שהוא נבחן. שיחות על כסף שהיו פשוטות הופכות טעונות, ושאלה תמימה כמו "שלחת משהו היום" נשמעת כמו ביקורת.

שני דברים שעוזרים כאן. הראשון הוא לקבוע זמן מוגדר לשיחות על המצב ולא לנהל אותן בכל ארוחת ערב. השני הוא להסכים מראש על ניסוח — במקום "שלחת היום", לשאול "רוצה לספר לי איך היה היום". זה נשמע קטן ומשנה את הטון של כל הבית.

מתי לפנות לעזרה

אם השינה נפגעה לאורך שבועות, אם קשה לתפקד בשגרה, או אם יש מחשבות על פגיעה עצמית — לא מחכים. אפשר לפנות לרופא או רופאת המשפחה, למוקד ער"ן בטלפון 1201, ובמצב חירום למיון.

בשורה התחתונה

גל פיטורים הוא אירוע מערכתי עם מחיר אישי מאוד. אתם לא צריכים להיות מי שפוטר כדי שזה ישפיע עליכם, ולא צריכים הצדקה כדי לבקש עזרה. אם אתם באמצע התקופה הזאת, שווה לקרוא גם על חרדה אחרי פיטורים ועל פוטרתי מהעבודה מה עושים בשבועות הראשונים.

אם משהו כאן נשמע מוכר, אפשר לכתוב לי בוואטסאפ או להתקשר — 050-433-3007. נדבר כמה דקות ונראה יחד אם זה מתאים.