אחרי שבועיים־שלושה, כשהצד המעשי כבר מסודר, מגיעה השאלה שאף אחד לא מכין אתכם אליה. לא מה אעשה עכשיו, אלא מי אני עכשיו. במאמר הזה אני מסבירה למה הביטחון העצמי נפגע דווקא אצל אנשים מוצלחים, ומה עוזר להחזיר אותו בלי לחכות למשרה הבאה.

בקצרה

• ככל שההשקעה בקריירה הייתה גדולה יותר, כך המכה בזהות חזקה יותר. זה לא מדד לחוסן, זה מדד לכמה מקום התפקיד תפס.
• הסימן המובהק הוא הימנעות מהשאלה "מה אתה עושה", ולא עצב.
• ביטחון עצמי לא חוזר מהצהרות אלא מהוכחות קטנות — פעולות שאתם עושים למרות ההימנעות.
• שווה להפריד בין מה שקרה (החלטה עסקית) לבין מי שאתם (הכישורים שלא נעלמו).
• המשרה הבאה לא מתקנת את זה לבד. מי שנכנס לתפקיד חדש בלי לעבד את זה, נכנס איתו פנימה.

למה זה פוגע דווקא במי שהיה מוצלח

אנשים ששאלו אותי איך ייתכן שהם מרגישים כך אחרי קריירה טובה, מנסחים בעצם את התשובה. במשך שנים ההצלחה בעבודה סיפקה חלק גדול מהתשובה לשאלה מי אני ומה אני שווה. כשהתפקיד נעלם, נעלם איתו המקור שסיפק את התשובה הזאת, והשאלה נשארת פתוחה.

זה לא אומר שהערך שלכם ירד. זה אומר שהמדד שהשתמשתם בו כבר לא זמין, וצריך זמן לבנות אחר.

הסימן שכדאי לשים לב אליו

לא עצב. הימנעות. מפגש בוגרים שלא הולכים אליו, קפה עם קולגה שנדחה בפעם השלישית, שאלה "מה אתה עושה עכשיו" שגורמת לרצון להיעלם. הפרופיל בלינקדאין שנשאר לא מעודכן חודשיים, לא מפני שאין זמן אלא כי לפתוח אותו מרגיש נורא.

כל הימנעות בודדת מרגישה סבירה. הבעיה היא שכל הימנעות מחזקת את ההנחה שמתחתיה, ואחרי כמה שבועות ההנחה כבר מרגישה כמו עובדה. אנשים מתארים את זה כתחושה שהם "יצאו מהעניינים", כשבפועל הם פשוט לא נכחו בשום מקום שבו אפשר להיות בעניינים.

מה עוזר להחזיר ביטחון עצמי אחרי פיטורים

להפריד בין האירוע לבין המסקנה. פיטורים הם החלטה שהתקבלה על תקציב, על מבנה או על תעדוף. גם כשהם נוגעים בכם אישית, הם לא מבטלים את מה שידעתם לעשות שבוע קודם.

לאסוף הוכחות במקום להתווכח. מה שמזיז את המחט הוא לא לשכנע את עצמכם שאתם בסדר, אלא לעשות פעולה קטנה שההימנעות אמרה לא לעשות. לענות להודעה, ללכת למפגש, לפתוח את הפרופיל. כל פעולה כזאת היא נתון חדש שהראש נאלץ להתחשב בו.

לכתוב מה נשאר. תרגיל פשוט שאני נותנת — לרשום עשרה דברים שידעתם לעשות בעבודה האחרונה ושלא נעלמו ביום שעזבתם. הרשימה הזאת נכונה בדיוק כמו שהייתה, וקשה להתווכח איתה.

זו העבודה המרכזית בגישת מה זה CBT בעצימות נמוכה — לא לנתח את העבר אלא לזהות את הדפוס בהווה ולשנות אותו בפעולה.

המלכודת של לקפוץ על ההצעה הראשונה

אחת התופעות שאני רואה הכי הרבה היא קבלת הצעה שלא באמת מתאימה, רק כדי להפסיק את התחושה. זה מובן לגמרי — משרה חדשה מחזירה תשובה לשאלה "מה אתה עושה" ומורידה מיד את אי הנוחות.

הבעיה היא שהיא מורידה את אי הנוחות בלי לפתור את מה שמתחתיה. מי שנכנס לתפקיד חדש מתוך בהלה נכנס אליו עם אותו ספק, ולעיתים גם עם פחד מתמיד לאבד גם אותו. אחרי חצי שנה זה חוזר, הפעם עם מחיר גבוה יותר.

אני לא אומרת לסרב להצעות. אני כן ממליצה לשאול שאלה אחת לפני שחותמים — אני לוקח את זה כי זה מתאים, או כי אני לא סובל את התחושה של להיות בלי? אם התשובה היא השנייה, שווה לקחת עוד כמה ימים לפני ההחלטה.

בשורה התחתונה

הזהות המקצועית לא נבנתה ביום ולא נשברת ביום, גם אם ההרגשה אחרת. מה שכן קורה הוא שהמדד הרגיל נעלם, וצריך זמן ופעולות קטנות כדי לבנות מדד אחר. אם אתם כבר בשלב של חזרה לשוק, כדאי לקרוא איך זה משפיע על ראיון עבודה אחרי פיטורים. אם אתם עדיין בשלב המוקדם, ההקשר המלא נמצא במדריך פוטרתי מהעבודה מה עושים.

אם משהו כאן נשמע מוכר, אפשר לכתוב לי בוואטסאפ או להתקשר — 050-433-3007. נדבר כמה דקות ונראה יחד אם זה מתאים.